הרשמה לניוזלטר

checked

אי-פריון הגבר: הגדרה, היקף וטיפול

דר' רון האוזר
מנהל המכון לחקר הפוריות ובנק הזרע, בי"ח ליולדות ליס, המרכז הרפואי תל אביב.
כ- 15% מהזוגות שאינם יכולים להרות לאחר שנה של נסיונות מוגדרים כסובלים מעקרות. גורם זכרי אחראי עיקרי ב-20% מהם וגורם תורם בכ-30% נוספים.הבדיקה הבסיסית לאפיון הבעיה היא בדיקת הזרע, אך מומלץ לבצע בירור מעמיק לגילוי הסיבות שכן לחלקן קיים טיפול. טיפול תרופתי יעיל אפשרי למשל במקרים של חסר מולד של הורמונים גונדוטרופינים (היפוגונדוטרופיק היפוגונדיזם), וטיפול ניתוחי במקרים של אזואוספרמיה חסימתית מאפשר מצוי זרעונים ברב המקרים. האבחנה לגורם הזכרי חשובה גם כיון שבחלק מהמקרים שבהם האתיולוגיה גנטית, כמו למשל בנשאות לציסטיק פיברוזיס או תסמונת קליינפלטר, יש סיכון של העברה לצאצאים שניתן למנוע. בחלק מהמקרים הסיבה לבעיית הפריון היא ביטוי לזיהום או גידול שחשוב לזהות, ובחלק אחר של המקרים העקרות נגרמת על ידי חשיפה לתרופות שניתן להפסיק. גם במקרים של חוסר מוחלט של זרעונים בזירמה, ניתן להציע טיפול ניתוחי לאיתור ומיצוי זרעונים ישירות מהאשכים שמצליח ביותר ממחצית המקרים. בעזרת טכנולוגיות פריון מתקדמות (IVF-ICSI) ניתן להפרות ביציות שנשאבו מהשחלות ולהשיג הריונות תקינים. בסך הכל, למרות שברב המקרים הסיבה לעקרות הגבר אינה נחשפת, ניתן לעזור למירב הזוגות להשיג הריונות כל עוד ניתן למצוא זרעונים, ואפילו הם מעטים וחסרי תנועתיות. במקרים שבהם כשלו כל המאמצים הטיפוליים הללו, ניתן עדין להציע לזוגות להעזר בשירותי בנק הזרע ולהקים משפחה.
עבור לתוכן העמוד